תפקיד ההורים בעיצוב שפת הילד

התפוח לא נופל רחוק מהעץ!

תפקיד ההורים בעיצוב השפה של הילד , קריטי. עליהם להציג בפני הילד גירויים שונים באמצעות חפצים ולתאר בפני הילד את שם העצם באופן ברור. תהליך זה נקרא שיום. הילד קולט את שם העצם וצורב אותו בתודעתו. בשלב מאוחר יותר ידע לשלוף אותו ולהשתמש בו.

מילים בנויות מעיצורים ותנועות, אותן הילד לומד להפיק בהדרגה בשלבי התפתחות השפה. למעשה מיומו הראשון הוא מאזין לצלילים וקולות (ויש הטוענים שכבר בהיותו ברחם). אט אט ילמד לקשר בין צליל לחפץ, פעולה או תאור רגשותיו.הורים

בדר"כ הדיבור מתפתח לקראת גיל שנה על ידי השמעת הגה בודד או צרוף של שני הגהים כגון א-בא, גם הגה אחד הוא מילה 'דור' (כדור). בהדרגה מתפתח למילים מורכבות יותר ולמשפטים קצרים בני שתי מילים או שלוש.

כאשר הילד בן שנתיים ועדיין אינו מדבר, ההורים מודאגים וחוששים שמדובר בפגם התפתחותי כלשהו, אך לא תמיד כך הדבר.

הסיבות לאחור בדיבור מגוונות . באמצעות האבחון הביומטרי הממוחשב במכון ריבה אלקלעי ניתן לזהות את הסיבות. כגון: יכולת הבחנה שמיעתית, קושי בדיבור הכולל קושי בהפקת צלילים בשל בעיה במוטוריקה העדינה ושרירי חלל הפה, קושי בשיום, בעיות זיכרון ועוד.

דיספרקציה ורבלית – קושי בתכנון המיומנויות התנועתיות של הדיבור, בשל קושי בהתאמת אברי הדיבור, מע' הנשימה, מיתרי הקול, שרירי הפה – התוצאה היא דיבור לא ברור. קשה לאבחן דיספרקציה אפילו באמצעות MRI ו- FMRI. באמצעות האבחון הביומטרי הממוחשב ניתן לזהות את האזורים הקשורים לתהליכי הדיבור ובהתאם לתוצאות, להנחות את הגורמים המטפלים.

אילמות סלקטיבית:

המונח אילמות סלקטיבית (Selective Mutism ) מתייחס לחוסר היכולת של ילדים לדבר במצבים חברתיים מסויימים.

אין מדובר בחוסר יכולת לדבר או בעיכוב התפתחותי כלשהו, תגובה טראומטית או אוטיזם.

לילדים אלו שטף דיבור טוב מאוד ואוצר מילים מגוון ויש ביכולתם לבטא את עצמם באופן ברור ולעיתים אף ברמה גבוהה מהממוצע.

אך כאשר הם נמצאים בחברה, אפילו בגן או בביה"ס הם חשים באופן לא מודע סוג של חרדה חברתית הגורמת להם להעלם דום. הדבר אינו נמצא בשליטתם ולחץ של הסביבה עלול להגביר את התופעה. הם זקוקים לזמן רב כדי להסתגל למצבים וסביבה חדשים. לא מדובר במניפולציה כלשהי או רצון למשוך תשומת לב אלא בחרדה של ממש.

מחקרים שונים שבדקו את הסיבות לאילמות הסלקטיבית העלו כי אין סיבות נראות לעין שניתן לייחס להן את התופעה. יחד עם זאת מדובר ככל הנראה בעובדה שהאזור במח האחראי לתגובות פחד וחרדה (האימיגלדה) פועל ברגישות רבה יותר.

באמצעות האבחון הביומטרי הממוחשב של ריבה אלקלעי ניתן לזהות את רמת הרגישות של האזורים במוח האחראים לתחושת סכנה. קיימות סיבות נוספות לתופעת האילמות כגון: חרדה בפני ביקורת, פרפקציוניזם ואי ידיעת השפה (בעיקר בקרב ילדי מהגרים).

לרב ההתערבות בטיפול הלוקים בתופעה היא הפחתת רמת החרדה, חיזוק הבטחון העצמי, הקניית דפוסי תקשורת עם הסביבה.

נושאים קשורים

תפקיד ההורים בעיצוב שפת הילד