לאחר מלחמת 12 הימים, כולנו מצאנו את עצמנו מנסים לשוב לשגרה. אבל מה זו השגרה החדשה שלנו? איך אנו מתמודדים עם כל הפחדים, המחשבות והרגשות שהציפו אותנו בתקופה לא קלה זו? במיוחד כאשר מדובר בילדים, יכולת הביטוי וההבעה היא חיונית.
ילדים, כמו מבוגרים, חוו את המצב בדרכם המיוחדת. חלקם עשויים להרגיש פחד ואי ודאות, אחרים מצאו דרכים להתמודד. רבים מהם מתקשים לבטא בקול את מה שעובר עליהם. כאן נכנס תפקידנו, הבוגרים בחייהם, לעזור להם למצוא את המילים, את התחושות ואת הדרך לספר את סיפורם.
היכולת הוורבלית והפתיחות לבטא רגשות הינן תכונות מולדות וקשורות לאיפיון האישיות המולד. במקביל ניתן לפתח אותן עם הזמן, דרך חוויות, שיחות ואינטראקציות. חשוב לזכור כי יכולת זו, אם היא נמצאת בנו מלידה או נרכשה עם השנים, היא חלק מהותי מהאופי שלנו ומשפיעה על התמודדותנו עם מצבים קשים.
המכון למיפוי ביומטרי יודע לזהות תכונות אלו ולסייע להבין את הצרכים הרגשיים של ילדים ומבוגרים כאחד. כאשר אנו מודעים לתכונות אלו, אנו יכולים לפתח תוכניות תמיכה שיכולות להקל על המעבר למצב של חזרה לשגרה.
אז איך אנחנו יכולים לעזור? התשובה מתחילה בדוגמה אישית. הורים ובוגרים משמעותיים יכולים להוות דוגמה על ידי שיתוף רגשותיהם ומחשבותיהם בקול. להיפתח להבעת רגשות, לפתוח דלת לשיחה מקרבת המאפשרת מעברים קלים יותר. נקודה חשובה לא פחות היא הקשבה אמיתית ומכילה. הקשבה היא ריפוי בפני עצמו. אנחנו צריכים ליצור סביבה שבה ילדים יכולים לדבר על מה שהם מרגישים, להרגיש בטוחים לשתף את הפחדים שלהם ולדעת שאין סוד שצריך להסתיר.
לחשוף את העוצמה שיש לנו בכוח המילים. נלמד את ילדינו ואת עצמנו שהבעת רגשות היא לא רק בסדר, אלא גם חיונית. כאשר נוכל לדבר על הפחדים, נוכל גם להתמודד איתם. זו ההזדמנות שלנו לא רק לשוב לשגרה, אלא לבנות שגרה חדשה ובריאה יותר.
זכרו, אנחנו לא לבד. יחד נוכל להתמודד עם מה שעברנו ולעזור אחד לשני למצוא את הדרך קדימה.