טוב או לא טוב?
בעשור האחרון קמו בישראל כ-200 בתי ספר פרטיים במגזר החילוני בלבד.
הביקוש הרב לבתי ספר פרטיים נובע מהמצוקה בה מצויים ההורים לגבי השתלבות הילדים במסגרת הלימודית
וסיכויי ההצלחה שלהם.
העלויות הכספיות בבית ספר פרטי נעות בין מאות שקלים לאלפי שקלים בחודש.
בתי הספר הפרטיים מציגים תכניות ייחודיות, הם עומדים מאחורי רעיון או אסכולה המייחדת אותם מכל האחרים.
מדובר בהשקעת משאבים רבה הן מצד בתי הספר והן מבחינת ההורים.
השאלה המרכזית הנשאלת היא, מבלי לפגוע באמור עד כה, האם בית ספר פרטי הוא הפתרון?
האם באמת על ידי העברת הילד מהמסגרת הרגילה נפתרים הקשיים האובייקטיבים?
בית הספר הדמוקרטי מביא עמו רעיון נפלא, אך מסגרת כזו אינה מתאימה בהכרח לכל ילד.
דוגמה נוספת היא בתי הספר האנתרופוסופים שבבסיסם פילוסופיה מגובשת הכוללת אורח חיים ואמונה שרצוי מאוד שתהיה תואמת את הבית ממנו הגיע הילד.
ובאופן זה ניתן להמשיך ולציין את בתי הספר לטבע וסביבה, בתי הספר לאומנויות ואחרים.
לפני שפונים לחפש אלטרנטיבה כדאי להכיר תחילה את הכישורים והצרכים המולדים של הילד.
לעתים מתוך הרצון הרב לסייע ולהקל על הילד מעמידים אותו בפני קשיים נוספים.
מיפוי נכון יאפשר מתן פתרון הולם יאפשר לתלמיד להמשיך את לימודיו ולחוות חוויות הצלחה ולהשתלב חברתית במסגרות השונות ובעיקר במסגרת הרגילה.
לפני שמקבלים החלטה שעלולה להיות מאוד לא מוצלחת עבור הילד כדאי וחשוב!!!
לבדוק בראש וראשונה את צרכי הילד ולא רק את המפרט של בית הספר האלטרנטיבי.
את ההשקעה בבתי ספר פרטיים ניתן להפנות לאפיקים אחרים ברווחת הילד והחברה.
השיטה הביומטרית מצריכה השקעה מזערית מצד הילד (כמו בדיקת דם, ללא הדקירה)
והתוצאות המתקבלות הן ברמת דיוק גבוהה מאוד.
