רבים מההורים שמגיעים אלינו מספרים שהילד לא אוהב לקרוא. ומציינים 'ניסינו סוגים שונים של ספרים ותחומי עניין. הם סוגרים את הספר לאחר העמוד הראשון'.
התשובה האמיתית היא שזו לא באמת בעיה של רצון, אהבה או חוסר עניין. הסיבה היא, שהקריאה גורמת להם קושי ואי נוחות פיזית. וכאשר מדובר בטקסטים ארוכים, הקושי גדול אף יותר.
ולא מדובר כאן בצורך של חוסר סבלנות או חוסר יכולת! זהו בדיוק מצב של ליקוי מולד, שמקשה על המוח לתפעל ביעילות את תהליך הקריאה. זהו קושי שנולד איתנו, והוא עלול לגרום גם לקשיים עקיפים חשובים כמו היבטים של הבנה מרחבית, אומדן מרחק ומהירות תנועה.
רבים מאיתנו, הורים, בוגרים, אנשים עם עומסים וחיים עמוסים – נמנעים מקריאה של טקסטים ארוכים כי זה מצריך מאמץ, גורם לכאבי ראש, עייפות, ולעיתים גם לכאבים פיזיים ותחושת לחץ וחרדה. ולמה? כי המוח שלנו מאותגר בעולם המהיר. אפילו הודעות ארוכות יותר בווטסאפ, או טקסטים קצרים מעצבנים כי הם דורשים מאמץ של ריכוז, סבלנות וקשב שמתישים אותנו.
אסור לוותר על המיומנות הבסיסית הזו. קריאה היא אינו רק כלי חשוב ללימוד, אלא גם מפתח ליכולת להתפתח, להתנהל ולגלות עולם.
כשילד אומר שהוא 'לא אוהב לקרוא', ובמקביל מאוד אוהב להאזין כשמקריאים לו. זה סימן מובהק שיש לו קושי אמיתי. לכן מומלץ לבדוק את הנושא באופן מקצועי ומעמיק.
היום קיימים פתרונות מתקדמים שיכולים לזהות בקלות יחסית את היקף הקושי ולסייע מאוד בדרכי הטיפול וההתמודדות. מיפוי ביומטרי, שאינו דורש מבחנים מפרכים, מספק תובנות מדויקות ללא צורך לבחון את הילד או הבוגר באופן ישיר. לא אחת, כאשר מתבצע מיפוי ביומטרי לילד, אחד ההורים מזדהה עם הקשיים ומבקש לעבור מיפוי עבור עצמו. האמת היא שאנחנו לא מופתעים, היכולות והכישורים המולדים הינם גנטיים.
מה עושים כדי להקל על הקושי?
- לבדוק את מצב הקריאה באמצעות מיפוי ביומטרי, מוקדם ככל האפשר, כדי להבין את טווח ההגבלות והקשיים.
- ליישם תוכניות טיפול מותאמות אישית שמטרתן להקל על הקריאה, לשפר את ההבנה, ולעודד את הביטחון העצמי.
- להשתמש בכלים ויזואליים ואודיו-ויזואליים שיקלו על הלמידה, יקטינו את תחושת המאמץ ויאפשרו התנסות חיובית יותר בקריאה.
אל תוותרו! הקשיים הם חלק מאתגר שראוי להתמודד איתו, והכלים היום זמינים כדי לשפר את המצב באופן משמעותי. אבחון מדויק וטיפול נכון ומותאם יפתח בפני הילדים אפשרויות להבנה, עצמאות וביטחון עצמי.