שלב ראשון הוא השאיפה והחלום להגיע למטרה מסוימת בחיים, להשקיע בלימודים, בהכשרה מקצועית, בפיתוח כישורים חדשים, או אפילו לארגן מחדש חדר מסוים בבית.

שלב שני הוא בחירת המסלול, הרשמה, הצטרפות, הכנת כל מה שנדרש כדי להתחיל במסע אל היעד .

יש אנשים שמתחילים את המסע בהתרגשות גדולה ועושים את הדרך צעד אחר צעד בהתמדה , עומדים באתגרים הניצבים בדרכם עד להשגת היעד הנכסף.

ויש את אלה שמתחילים בשיא ההתלהבות בנסיקה לעבר כיבוש המטרה, אך כעבור זמן מה מפסיקים בבת אחת את המשימה או הפרויקט שלקחו על עצמם. עוצרים הכל, משליכים את כל מה שצברו עד אותו רגע ועוברים למטרה חדשה, מתחילים בשיא ההתלהבות ואופס, מפסיקים. וחוזר חלילה.

כששואלים אותם מה קרה? הרי היתה שם המון התלהבות, סיפרתם שזה כל כך מעניין, מדהים וממלא אתכם. התשובה לרוב תהיה, זה לא מה שחשבתי, ציפיתי, מיציתי, אין לי כח להמשיך.

אין לי כח להמשיך, זו בדיוק הנקודה!

נגמר להם המצבר. פיזית ומיד גם נפשית. הם לא מודעים לעובדה זו ומחפשים הסברים רציונליים ומוצאים את עצמם כל הזמן בהתחלות שאינן מגיעות לתוצאות המיוחלות.

הסיבה היא ביולוגית לחלוטין . מסתבר שרמות האנרגיה שלהם אינן מאוזנות . הם מתחילים בספרינט עד שהאנרגיה נגמרת ואז כאילו מישהו הוציא את התקע מהשקע. ( התרשים משמאל)

הם ילכו ליעוץ, טיפול, אימון אישי אך אף אחד מהגורמים המלווים לא יעלה בדעתו שמדובר במאזן אנרגיה מולד. זו לא שאלה של רצון. התמדה ודבקות במטרה.

מה שאנשים אלה צריכים זו הדרכה כיצד לאזן את מאגרי האנרגיה שלהם. כדאי להם להתקדם באופן הדרגתי. להתחיל במשימה וכשהם מרגישים מותשים, לעצור לזמן מה ולנוח, לפעמים רק ללכת לישון כמו שצריך, לפעמים לקחת יום, יומיים חופש ואז להמשיך למדרגה הבאה. (התרשים מימין)

לא לוותר על הרעיון, היעד הנכסף והחלום. אולי זה יקח קצת יותר זמן אך בסופו של דבר זה ישתלם.

בהצלחה לכולם