לאחרונה אנו עסוקים בניתוח אופיים של מנהיגינו והמנהיג החדש ישן של ידידתנו ממערב . דיברנו וניתחנו רבות את מנהיגי אוייבנו אלה שכבר לא איתנו ואלה שעדיין. ובכלל, מנהיגי העולם כולו.
עד כמה יכולה העובדה שמצב בריאותי או נפשי של מנהיג להשפיע באופן משמעותי על יכולתו להנהיג ?
שאלה זו נמדדת ברבדים שונים .
קוגניציה קשורה באופן ישיר לתהליכי קבלת החלטות.
בריאות נפשית טובה חיונית גם היא לתהליך קבלת החלטות.
מצב נפשי לא תקין, כמו דיכאון או חרדה, יכול להוביל להפרעות בריכוז, בזיכרון וליכולת לנתח מצבים מורכבים.
גם בעיות בריאות פיזיות יכולות להשפיע על יכולת המנהיג לחשוב בצורה צלולה ולקבל החלטות מושכלות.
מנהיגים הנמצאים במצב בריאותי ירוד יתקשו לעמוד בעומס הפיזי והפסיכולוגי שנדרש מהם, כגון ישיבות רבות, נסיעות ופגישות רבות עם ציבור או עם צוות.
חולשה פיזית עשויה לגרום למנהיג להיראות לא ממוקד או לא מוכן, מה שעלול להשפיע על תדמיתו ולגרום לאובדן אמון.
יציבות רגשית חשובה מאוד.
מנהיגים שאינם מצליחים לנהל את רגשותיהם עלולים להיכנס למחלוקות עם עמיתים ומנהיגי ציבור אחרים, מה שיכול להוביל לבעיות בתקשורת ובקשרים בין-אישיים.
מצבים רגשיים קשים יכולים גם להעביר את המנהיג למצב של ניתוק חברתי או מקצועי, ולהשפיע על יכולתו לנהל צוותים או לקיים דיונים פרודוקטיביים.
מנהיגים בריאים נפשית מעוררים השראה מעצם יכולתם להפגין אמפתיה לצרכים של אחרים, מה שמחזק את הקשרים בין המנהיג לאנשיו.
כאשר מנהיג מתמודד עם בעיות בריאותיות ו/לחץ נפשי הוא עלול לא להיות מחובר באופן אישי עם האנשים סביבו ועם הציבור. היבט הפוגע בתדמית המנהיג בעיני הציבור. אנשים עשויים לפקפק ביכולתו להנהיג אם הם רואים או חשים שמנהיגם מתמודד עם בעיות. מצבו הבריאותי או הנפשי של מנהיג משפיע על יכולתו להנהיג בצורה אפקטיבית.
ישנן מספר דוגמאות היסטוריות למנהיגים שבעקבות מצבם הבריאותי והנפשי לא הנהיגו באופן אפקטיבי. למשל :
וינסטון צ'רצ'יל – בעוד שהוא נחשב לאחד המנהיגים הבולטים של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל סבל מבעיות בריאות רבות במהלך כהונתו, כולל בעיות בלב והתקשה למצוא את האיזון המתאים בעבודתו.
פרנקלין דלאנו רוזוול – נשיא ארצות הברית במשך ארבע כהונות, סבל משיתוק כתוצאה ממחלת פוליו. הוא נאלץ להתמודד עם בעיות תנועתיות שנגרמו ממצבו הבריאותי, מה שהגביל את יכולתו לתפקד בצורה פיזית מלאה. למרות שישב על כסא גלגלים הצליח לשמור על תדמית מנהיגותית חזקה.
ג'ון קנדי – סבל מכמה בעיות בריאותיות לפני ואחרי שנבחר לתפקיד, כולל מחלות אדיסון וכאבים כרוניים. בריאותו המורכבת הוסתרה במידה רבה מהציבור, אך היא כפתה עליו לקבל טיפול תרופתי במהלך כהונתו ופגעה ביכולת שלו לבצע משימות חשובות. יוסף בראז'נייב – מנהיג ברית המועצות בשנות ה-70, סבל מבעיות בריאות רבות, כולל מחלות לב ושבץ מוחי. מצבו הבריאותי הירוד במידה רבה הוביל לכך שהוא לא היה מעורב באופן פעיל בניהול המדינה. לקראת סוף כהונתו, והשפיע על ההחלטות הממשלתיות.
אדולף היטלר – היטלר סבל מבעיות בריאותיות רבות במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל בעיות בתפקוד הגופני. מצבו הבריאותי השפיע על יכולתו לקבל החלטות רציונליות ונכונות, ובסופו של דבר התדרדרות משמעותית בבריאותו הובילה למעשים אימפולסיביים והחלטות שגויות שהשפיעו על המלחמה.
מצבים בריאותיים ונפשיים עלולים בעתות חירום ובמצבים קשים להיות גורם מפתח בהצלחה או כישלון לנהל את המצב. מנהיג בריא פיזית ונפשית נוטה להיות השראה חיובית עבור הציבור.
במדינות שבהן בריאות המנהיג משפיעה על מקבלי ההחלטות, המצב הבריאותי עלול להביא לשינוי חקיקתי ופוליטי המשפיע על המצב החברתי והמדיני. המנהיג עלול להעדיף פתרונות קצרים ואימפולסיביים שלא מקדמים את הצרכים של העם.
מנהיג בריא נפשית יכול לעורר תחושת ביטחון ויציבות בקרב הציבור. בהיעדר בריאות נפשית הציבור עלול להרגיש חוסר ודאות וחרדה לגבי מצבם ועתידם עד כדי פגיעה בבריאותם הנפשית.
לציבור יש ציפיות מהמנהיג, הוא מצפה מהמובילים שלו להיות דוגמה אישית באופן ניהול המערכות הציבוריות.
מנהיגים עלולים לקבל החלטות לא הגיוניות או לא מושכלות כאשר הם מרגישים שכהונתם עומדת להסתיים, מתוך רצון להשאיר חותם בהיסטוריה.
מנהיגים עשויים לחוש לחץ להשאיר אחריהם מורשת בלתי נשכחת, ולעיתים הם ינקוטו בצעדים קיצוניים או לא מתוכננים כדי לנסות ולזכות להכרה או הצלחה היסטורית.
כאשר מנהיגים מרגישים שהזמן שלהם אוזל, הם עלולים לפעול מתוך תחושת חירום, דבר שעשוי להוביל להחלטות פזיזות או לא רציונליות. ההחלטות עשויות להיות מונעות מהצורך להוכיח את עצמן בפני הציבור.
יש מנהיגים שעלולים לפעול מתוך שיקולים של טובתם האישית – אגואיזם פוליטי- ולא מתוך טובת הציבור. זה כולל נטייה לנקוט בפעולות שיבטיחו את הכוח או יובילו לרווח אישי, במקום לשפר את מצב הציבור.
מנהיגים שנמצאים בסוף כהונתם עלולים להקים סביבם חוגים או יועצים שמעודדים אותם לפעול בדרכים קיצוניות כדי לנסות ולהגשים מטרות שאותן הם מזהים כ"שיאים" להיסטוריה.
כאשר הציבור שתומך במנהיג מתחיל לאותת אי נוחות עם פעולות מסוימות, מנהיג עשוי לבחור בפעולות שנויות במחלוקת כדי לנסות להרשים מחדש את קהל בוחריו ולקבל חזרה את האהדה וההישגיות.
במקרים קיצוניים, כאשר מנהיגים מיואשים מהקשר הציבורי ודעיכה בתמיכתם, הם עשויים להפעיל צורות שלטון פחות דמוקרטיות או לחתור תחת החוק כדי לנסות ולשמר את מעמדם.
ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מנהיגים, כמו אדולף היטלר ולנין, שנקטו פעולות קיצוניות בשלהי כהונתם מתוך רצון לעצב את המורשת ההיסטורית שלהם, פרטים שממילא הובילו לתוצאות הרות אסון.
באופן כללי, הצורך להירשם בהיסטוריה בשלב מאוחר כזה במנהיגות עלול להוביל לפעולות לא תמיד מושכלות ולעיתים קרובות מסוכנות.
כאשר מדינה מתמודדת עם מצבי חירום כמו מלחמות, טירוף פנימי או משברים כלכליים, מנהיגים עשויים לנקוט בפעולות קיצוניות כדי לשמר את מקומם. לחצים פנימיים או ביטחון עצמי מופרז גורמים בדרך כלל למנהיג לנקוט בפעולות קיצוניות ומסוכנות.
ההיסטוריה מלאה באירועים כואבים ומשמעותיים של מנהיגים לא כשירים בריאותית או בסוף דרכם וכל דוגמה יכולה לשמש תזכורת לגבי חשיבות המנהיגות האחראית והמוסרית.