שאלה שנחקרה רבות, ונראה כי ישנם אספקטים משני הצדדים
התכונות המולדות מתייחסות למבנה האישיות. יש אנשים שנולדים עם תכונות כמו כריזמה, מנהיגות, שאפתנות, יכולת יצירת חזון, סקרנות, יכולת למידה והקשבה, יכולת הבעה בעל פה, איטלגנציה רגשית ויכולת תקשורת בינאישית טובה שמסייעות להם להוביל באופן טבעי.
יש להם כישרון מולד לפתרון בעיות, חשיבה אסטרטגית ויכולת קבלת החלטות במצבי קיצון.
בהיבט הנרכש ניתן לחדד ולחזק את המיומנויות המנהיגותיות באמצעות חינוך, הכשרה וניסיון. מנהיגים רבים צוברים ידע וכישורים לאורך השנים, שמסייעים להם להפוך למובילים טובים יותר.
התנסויות בסביבות עבודה שונות, פיתוח כישורי ניהול ויכולת עבודה בצוות יכולים כולם לחזק את המיומנויות המנהיגותיות המולדות.
מנהיגות טובה דורשת מודעות עצמית והבנה של הקשרים חברתיים, אלה תכונות שניתן לפתח עם הזמן.
יש להביא בחשבון את ההשפעה של קהילות, משפחות וסביבות חיים היכולות להשפיע על התפתחות אופי המנהיגות.
מנהיגים יכולים ללמוד מנסיונם של מנהיגים אחרים, ואף לחקותם.
מנהיגות טובה משלבת את היכולות המולדות וההכשרות הנרכשות ומאפשרת למנהיג את היכולת להנחות ולעודד אנשים או קבוצות להשגת מטרות. כאשר מנהיגות כוללת תכונות כמו חזון, אמינות, כישורי הקשבה, השראה וגמישות היא נחשבת למנהיגות מוצלחת שיכולה להפחית פערי שוויון בחברה באמצעות קידום מדיניות חברתית, העצמת אוכלוסיות מוחלשות, וחינוך.
דוגמאות למנהיגים מצליחים כוללות את נלסון מנדלה ומרטין לותר קינג, לצד דוגמאות למנהיגים שניצלו את כוחם לרעה כמו אדולף היטלר וסטלין.
מנהיג טוב נחשב לעיתים קרובות לאדם בעל ערכים מוסריים ומחויבות לשוויון.
יצחק רבין, היה מנהיג בולט בישראל, ששיחק תפקיד מרכזי בתהליך אוסלו לחתימת הסכמים עם הפלסטינים, הפגין יכולת לקבל החלטות בשעת חירום, ונורה למוות בשנת 1995, מה שהשפיע עמוקות על החברה הישראלית.
לסיכום, מנהיגות טובה יכולה לעצב את עתיד החברה ולהשפיע על השוויון, כאשר תכונות אישיות, חינוך וניסיון כולם ממלאים תפקיד מרכזי בהצלחת המנהיג.
קידום מנהיגות אפקטיבית בחברה מצריך גישה רב-ממדית שמתחשבת בראש וראשונה במרכיבים המולדים ובהכשרה רב ממדית.